ואיל טאהא בע"מ נ' דרך חדשה חב' לבנין בעמ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן:"המבקשים") לחייב את התובעת (להלן:"המשיבה") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם בסך שלא יפחת מ – 116,000 ₪.

2.תמצית טענות המבקשים:

א.התביעה מופרכת ומחוסרת כל בסיס.

המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה בסכום של כמיליון ₪ העוסקת בחוב נטען כלפיה בגין שירותי בניה שנתנה למבקשת 1 לפני למעלה מארבע שנים, לאחר שהמבקשת 1 והמשיבה חתמו ביניהן על הסדר פשרה המסדיר את תשלום כל החובות וההתחייבויות המבקשת 1 כלפי המשיבה.

התביעה הוגשה בשיהוי חמור ביותר והיא מופנית גם כנגד מבקשים 2 ו-3, למרות שלמשיבה אין כל עילת תביעה, ולו לכאורה, כנגדם.

ב.מהצהרות המשיבה בכתב התביעה והמסמכים שהוגשו מטעמה, עולה בבירור כי המשיבה ובעל מניותיה (מר ואיל טהא) מחוסרי כל יכולת כלכלית ויתרה מזאת, אינם סולבנטיים, באשר חובותיהם, המוערכים במיליוני ₪, ומתנהלים כנגדם תיקי הוצל"פ רבים.

מתדפיס המשיבה ברשם החברות עולה כי על נכסי המשיבה רשומים שעבודים לטובת גורמים שונים וכי היא חייבת סכומים נכבדים לרשם החברות בגין אגרות.

ג.המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה רבת היקף, לה צורפו מאות מסמכים ואף בקשה מורכבת להטלת עיקולים, עמן נאלץ ב"כ המבקשים להתמודד. לצורך תמיכה בטענותיה ודחיית טענות המשיבה יהיה על המבקשים ובא כוחם להשקיע עבודה עצומה וב"כ המבקשים מעריך את עלויות ייצוג המבקשים בתיק עד תומו בלא פחות מ- 116,000 ₪.

3.תמצית טענות המשיבה:

א.למשיבה עילת תביעה מבוססת נגד המבקשים.

בניגוד לטענה כי התביעה מחוסרת כל בסיס, הרי שלמשיבה יש עילות תביעה בגין הונאה ומרמה שבוצעו כלפיה.

ב.המשיבה מעולם לא ויתרה על זכויותיה ועל הכספים המגיעים לה מהמבקשים שביצעו פעולות מרמה ונישלו אותה מהכספים המגיעים לה עפ"י הסכם הביטול. לאחרונה המשיבה הצליחה לגייס את סכומי האגרה ובשל כך התאפשרה הגשת התביעה כנגד כל המעורבים.

כמו כן, המבקשים לא עמדו בנטל להראות קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את קבלת טענת השיהוי.

ג.באשר לטענה כי אין עילת תביעה אישית כנגד המבקשים 2 ו-3 הרי, שבניגוד לטענת המבקשים, מעשי המרמה מצד מבקשת 1, לא בוצעו בחלל ריק והמבקשת 1 פעלה באמצעות האורגנים שלה המשמשים כזרוע שלה לכל דבר ועניין והמשיבה מבססת כנגדם עילה של הרמת מסך.

ד.המבקשים, באמצעות נישול המשיבה ואי תשלום התשלומים נשוא ההסכם בין הצדדים גרמו לקריסתה של המשיבה אשר השקיעה 2.5 מליון ₪ לצורך ביצוע ההסכם.

בענייננו הוכח כי מי שגרם למצבה הרעוע של המשיבה ומנהלה היו המבקשים בעצמם ועתה הם מבקשים לצאת נשכרים מעוולתם ואין לתת לכך יד.

4.בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי הטענה לפיה חובותיה של המשיבה נגרמו בעטיים של המבקשים היא "טענה מגוחכת", לאור העובדה כי המשיבה חתמה על הסכם הביטול וכן לאור העובדה כי אין ולו ראשית ראיה לכך.

המבקשים מציינים כי למעשה המשיבה חוזרת על טענותיה בדבר עונייה וחוסר יכולתה הכלכלית.